איזה לילה מחכה לי… בגידה בעבודה / גילוי נאות חקירות

ישבנו במלון אליו אמורים להגיע כל עובדי החברה באוטובוסים שלהם, 
בעת שהמתנו בלובי ראינו את ההכנות לקראת בואם של העובדים, 
מה הסדר יום שהולך להיות להם, פעילויות בתוך המלון וכו׳. 
לאחר מכן עובדי המלון הוציאו לוח גדול עם רשימת העובדים וחלוקתם לחדרים. 
מתוך הרשימה ראינו גם את שמה של הבחורה אחריה נשלחנו לעקוב
צילמנו את הרשימה על כל מקרה שלא יקרה. 
כבר אפשר היה לדווח ללקוח (שזה בעלה) שיש אמת בדבריה של אשתו, יש באמת טיול, שמה מופיע ברשימת החדרים, היא תהיה בחדר 512 יחד עם עוד שתיים מחברותיה. 
שבוע לפני כן כשהוא סגר את הזמנת העבודה איתי הוא היה בספק אם בכלל יש טיול כזה ואם כן אם היא בכלל תגיע אליו ולא תיסע למקום אחר עם מישהו… 
כעבור כשעה ורבע הגיעו האוטובוסים, חבורות חבורות נכנסו למלון האילתי עובדי החברה, 
היא הגיעה באוטובוס השלישי ונכנסה פנימה, חולקו לחדריהם והלכו להתרענן ולהתארגן, 
לפי הלו״ז הרשום יש לפנינו ארוחת ערב ולאחר מכן המסיבה הגדולה בשטח מדברי בפאתי העיר אילת. 
שעת היציאה למסיבה הגיעה, כל העובדים נראו במיטב מחלצותיהם, נרגשים ושמחים עלו על האוטובוסים, כייף לראות שמחה כזו של אנשים, ממש כמו טיול תיכוניסטים… 
עקבנו אחרי האוטובוסים והגענו לשטח המסיבה, מחניון האוטובוסים לשטח המסיבה 
יש הליכה של כמאה חמישים מטר, בכניסה לשטח המסיבה עומדים מנהלי המחלקות וראשי הועד של העבודה ומוודאים שרק העובדים נכנסים… 
חששנו תחילה להיכנס החוקרת ואני, כולם מכירים את כולם וזה היה מצב קצת מסוכן. 
המתנו שכל העובדים ייכנסו ואחריהם נכנסו האחראים, נשאר אחראי אחד ואז הגענו אליו ואמרנו שאנחנו מטעם חברת שקר כלשהו, באנו לראות את הניהול וההפקה במקום בתיאום עם המלון על מנת שנוכל להתרשם ולהזמין את אותה חבילה בחברה שלנו. 
נכנסנו פנימה בחיוך ורצון מוגזם של האחראי לרצות אותנו, עכשיו צריך למצוא עמדה טובה לצפות בסרט התיכוניסטים… 
אחרי קבלת הפנים והנאומים וטקס המצטיינים הגיעה סוף סוף שעת הריקודים. 
האלכוהול זורם חופשי, האנשים רוקדים מאושרים, בשעה 23:00 יצאו האוטובוסים הראשונים לכיוון המלון למי שרוצה. 
חלק מהעובדים כבר נסעו, בשעה חצות וחצי יצאו האוטובוסים השניים לכיוון המלון, עוד חבורות של עובדים עלו עליהם ונשארו כבר מעט מהעבודים במסיבה, אלה שנשארו הם כמובן הקרחניסטים, שתויים לגמרי אבל עדיין על הרגליים, גם היא נשארה שם, יחד עם חברה שלה ועוד שני חברים. 
הם רקדו ונהנו ולא הפסיקו לצחוק, הייתה ביניהם כימיה נהדרת, היו ריקודים שבהם היא הצמידה את גופה לאחד מהבחורים לכמה שניות מידי פעם. 
הדי.ג׳יי הודיע שעוד כעשרים דקות יוצאים האוטובוסים האחרונים למלון, השעה כבר 01:40 
כשהם שמעו שאוטוטו נגמרת המסיבה הם רצו מיד לבר לעוד סיבוב אלכוהול מוגבר, 
בדקות האלה כבר רוב העובדים המעטים שנשארו עלו לכיוון האוטובסים, היא וחבורתה הקטנה לקחו עוד טיפה את הזמן, שיר לטיני שהתנגן ברקע גרם לה להיצמד לאותו בחור כאשר היא עם גבה אליו והוא מחבק אותה מאחור ומזיזים את גופם בריקוד אירוטי קטן. 
זהו, הכריז הדי ג׳יי, תפנו את המקום ותעלו לאוטובוסים. 
מעמדת התצפית שלנו רצנו לכיוון הרכב ונסענו למלון לקבל את פניהם. 
החוקרת נשארה ברכב ותצפתה לעבר הכניסה למלון על מנת לתת לי התראה כשהם מגיעים, 
אני עולה לקומת החדר שלה, מסתתר בחדר גיהוץ ומתצפת לעבר הכניסה למלון ולכיוון החדר שלה. 
החוקרת מהתצפית בתא המטען של הרכב מדווחת שהיא ירדה מהאוטובוס, היא הולכת עם חברה ומיד מאחוריה אותו הבחור איתו רקדה. 
הם נכנסו למלון, היא עולה לקומת החדר שלה, נכנסת לחדרה וסוגרת את הדלת, כעבור כחמש דקות מגיעה חברתה לחדר ונכנסת פנימה. 
כעבור כרבע שעה נראתה הבחורה שלנו יוצאת מחדרה, יורדת לקומת הלובי שבשעה הזו כבר היתה ריקה מאנשים, היא התכתבה מספר דקות בטלפון, לאחר מכן עלתה לקומה 6, חדר 623, משם היא יצאה רק בשעה 6:00 בבוקר, קצת לפני שכולם קמים. 
כשבדקנו את הרשימה של החדרים מי נמצא בחדר 623 ראינו שזה חדר של גברים, 
לאחר ששלחתי את התמונות ואת השמות בחדר ללקוח, הוא הכיר את הברנש איתו היא צולמה במסיבה וזיהה את שמו בין הדיירים של חדר 623.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *