זהות כפולה – מעקב בגידה / גילוי נאות חקירות

החלק היותר מעניין של עבודת החוקרים הפרטיים הוא השוני בין התיקים, הסקרנות שלפני כל תיק, את מי נפגוש הפעם ומה הסיפור שלו.
אז הפעם פגשנו את מוטי, איש צעיר וחביב כבן 40, נשוי למרינה באושר (כך הוא חשב לפחות…) ואב לשני בנים, בני 11 ו-7.
מוטי התקשר וביקש לקבוע פגישה ולספר לי את סיפורו וחשדותיו באשתו היקרה.
קבענו להיפגש למחרת בערב, מוטי לא שפוף עם הראש למטה, הוא ניסה להראות שהכל עסקים כרגיל, באים בודקים הולכים…
מוטי ומרינה הסתכסכו לפני כחודש ימים, בעקבות הסכסוך הם לא מרבים לשוחח ביניהם, רק בעניינים הקונקרטיים של החיים כמו ההתעניינות בילדים ומה שצריך לכלכלת הבית והמשפחה. מוטי היה בטוח שזה כמו המריבות שהיו להם בעבר, אומנם מהיותר גדולות אבל כבר קרו.
אף אחד מהם לא עזב את הבית רחמנא לצלן, הם אפילו לא ישנו במיטות נפרדות ואף מוטי ציין כי מידי פעם הוא יודע שהיא קצת משחקת איתו בנגיעות קטנות בזמן שנתם.
שאלתי את מוטי מה בעצם הביא אותו לחשוד במרינה, אשתו היקרה.
מוטי השיב כי כל חשדו הוא בכך שמרינה מרבה לגלוש במחשב בבית עד לשעות הלילה המאוחרות. “תמיד כשאני עובר אפילו חמש מטר ממנה אני רואה בזוית של העין שהיא יוצאת במהירות מהאתר בו היא גלשה, כבר הפכנו את זה לסוג של בדיחה, אבל אני רואה שהיא לא מפסיקה את זה, פעם היה לה עוד מבט כזה של מתח, אבל היום…היום היא כבר עושה את זה בלי למצמץ…אני מתחיל לחשוב שאני פה סתם הפרנואיד…לא יודע.. אולי היא מחפשת רק ריגושים באינטרנט קצת..בגלל זה אני לא חושב שזו בגידה ממש, רק להיות בטוח”.
שאלתי את מוטי לסדר יומה של מרינה, אם היא מרבה לצאת בערבים, עובדת בשעות עבודה קבועות או במשמרות וכו’.
מוטי השיב כי מרינה עובדת בשעות קבועות שבין שמונה עד חמש בערב, שם לא נראה לו שהיא יכולה לעשות משהו, בשעות הערב היא לא יוצאת בכלל, רק פעם באיזה שבועיים.
“היא כל כולה למען המשפחה”, סיפר מוטי, “המסכנה מקדישה את כל הערבים שלה בלקחת את הילדים לחוגים, להחזיר אותם ולשבת איתם על שיעורי הבית, איפה יהיה לה זמן לבגוד..” לאחר שמוטי שכנע את עצמו שאין מצב שמרינה בוגדת בו, הוא במחשבה שנייה הוריד את תקציב המעקבים כמעט בחצי. כמובן שלא שכנעתי אותו לעשות אחרת, במקרה כזה אני אומר “בוא נתחיל…נראה מה יתפתח ואז תחליט..”.
שמענו את הפרטים, גירדתי בפדחתי, ניסינו לחשוב מתי היא כן יכולה לעשות משהו או שנתחיל לעקוב אחריה רק ביום בו היא יוצאת בערב.
שאלתי את מוטי “בשעות העבודה היא מסתובבת בכמה מקומות או שנשארת במקום אחד קבוע? אם היא נשארת בעבודה כל היום יש לה הפסקות ארוכות? היא יכולה להעדר לזמן מה מהעבודה..”?
מוטי השיב כי עד כמה שידוע לו היא נשארת בעבודה ברוב שעות היום ולפעמים היא יוצאת לפגישות, זה לא משהו קבוע הפגישות האלה, אפילו די נדיר..לגבי הפסקות הוא ידע להגיד לי שיש לה הפסקה אחת ביום של שעה.
סיכמנו את הפגישה בכך שאמרתי למוטי לעדכן אותי באם היא מתכננת לצאת בשעות הערב של אחד הימים הקרובים. בינתיים המלצתי להתחיל במעקב אחריה משעות הבוקר כשהיא נוסעת לעבודה על מנת שנוכל ללמוד את סדר יומה שהוא לא כל כך בטוח בו.
לאחר סיכום הפגישה ביד אחת לחצנו ידיים וביד השנייה הועברה המקדמה לחקירה ויצאנו לדרך.
יום שני, שבע בבוקר, התמקמנו לתצפית לעבר ביתם של מוטי ומרינה.
בשעה שבע ועשרים מוטי סימס לי שמרינה יוצאת עכשיו מהבית והיא בדרך לרכבה. תמיד כששולחים לי את ההודעה המיוחלת הזו אני תמיד מחפש את הראש של שולח ההודעה מבצבץ מאיזה חלון על מנת לוודא שאנחנו שם… ומוטי לא היה שונה, שנייה לאחר שליחת ההודעה הוא הוציא ראשו החמוד מחלון ביתו, סימסתי לו כמובן שייכנס מהר פנימה.
המעקב התחיל, מרינה נסעה מביתה בנסיעה שארכה כעשרים דקות והגיעה ישירות למקום עבודתה בפרברי תל אביב. באמת זה מקום עבודה גדול מאוד, הרבה רכבים בחנייה, הרבה אנשים הולכים ובאים, אנחנו תפסנו את מקומנו וחיכינו למשהו קטן וטוב.
מרינה הגיעה לעבודתה קצת לפני שמונה בבוקר, בשעה תשע, היא כבר יצאה עם רכבה. מעצבן! בדיוק כשהתחלנו לשתות קפה!
נראה קצת מוזר שמישהי שאמורה להיות בעבודה כל שעות היום יצאה כל כך מהר.. חשבנו אולי סתם יציאה קטנה והיא תחזור. אבל לא… היא נסעה…וכמה שהיא נסעה..ואף דהרה הרבה מעבר לגבולות המהירות המותרת עם רכב החברה שלה.
לאחר שראינו שהיא נוסעת למספר מקומות בכל אזור גוש דן והיא לא חוזרת לעבודה אחרי שלוש שעות בערך, התקשרנו למקום עבודתה באמתלה יצירתית האופיינית לנו ושאלנו לתפקידה כיום בחברה. העובד בצד השני השיב כי מרינה קודמה בתפקידה וכיום היא מנהלת אזור בחברה, היא כל היום בחוץ ומגיעה רק בשעות הבוקר המוקדמות וחוזרת בשעות הערב למשרדי החברה.
תפסנו את ראשינו והכנו את עצמנו לימים של נסיעות, הרבה נסיעות.
ביום המעקב הראשון לא מצאנו דברים יוצאי דופן, ראינו את מרינה היפה נפגשת עם מספר אנשים, היא מאוד חייכנית, נראית כמלאת שמחת חיים, לבושה בטוב טעם, בקיצור מוטי, יש סיבה לדאגה.
לאחר המעקב הראשון סיפרתי את הדברים למוטי והמלצתי כמובן לבצע מעקב נוסף אחרי אשתו משעות הבוקר, מאחר והיא כל היום מסתובבת שווה לבדוק יום נוסף מה קורה איתה.
מה שהצריך ממוטי להגדיל את התקציב. מוטי לא שיחרר מיד את אישורו להגדלת התקציב, תוך שהוא מאשר לי בכתב את ימי המעקב הנוספים הוא סינן מבין שיניו “לא נו…לא נראה לי שהיא עושה משהו…זה סתם הרבה כסף.. אני והשטויות שלי…”
שאלתי את מוטי “האקדח שלי איתו אני מאיים עליך לחתום מפריע לך? כי אם כן אני יכול להוריד אותו…” כמובן שמוטי צחק ואני השבתי כי הוא לא חייב להמשיך אם הוא לא רוצה, זו רק דעתי המקצועית.
המשכנו את יומנו השני למעקב, לאחר שמוטי סימס לי שמרינה בדרך לאוטו שוב הוא הציץ מהחלון, לראות שהכל כשורה…לא היה לי ספק שהוא יציץ שוב..
מרינה כהרגלה נסעה מביתה ישירות למקום עבודתה, הפעם היא לא יצאה כל כך מהר אלא רק בשעה אחת עשרה. קיווינו שאין לה איזו נסיעה רחוקה מידי בתוכניות להיום.
לאחר נסיעה של עשרים דקות לערך הגענו לקניון שבעת הכוכבים בהרצליה, היא חנתה את רכבה, עלתה לקניון ונכנסה לבית קפה, היא התקשרה ותוך כדי שיחה בחור כבן ארבעים שישב כבר בבית הקפה הרים את ידו וסימן לה.
השניים ישבו, קצת צחקו, קצת הקשיבו, קצת דיברו וכעבור כארבעים דקות נפרדו בחיבוק קל ונשיקונת לחי חמה.
משם נסעה מרינה לעוד מספר מקומות אשר קשורים למקום עבודתה, כך זה נראה, וחזרה הביתה בסופו של יום.
שוב שיחה עם מוטי, הסברתי לו על הפגישה בבית הקפה, זה לא נראה מישהו איתו היא נפגשה במסגרת העבודה, כדאי לעשות מעקב נוסף.
הפעם מוטי הפתיע לטובה, הוא פשוט אמר לי לכו על זה ונקווה לטוב.
ביום השלישי למעקב מרינה יוצאת מהבית, מוטי בחלון, לאחר עשרים דקות היינו במקום עבודתה של מרינה.
בשעה תשע בדיוק הבחנו במרינה יוצאת עם רכבה משטח החברה ומתחילה בנסיעה צפונה.
לאחר נסיעה של חצי שעה לערך נכנסה מרינה עם רכבה למתחם קניות באזור השרון, בכניסה לחניון חיכה לה רכב מסוג פורד מונדאו, השניים שוחחו ביניהם מבעד לחלון, מרינה נכנסה לחנייה והבחור נסע מייד אחריה, מרינה חנתה את רכבה ונכנסה לרכבו של הבחור, עכשיו השניים ביחד באותו הרכב,הבחנו שזה אותו הבחור שמרינה נפגשה איתו בבית קפה. השניים נכנסו למושב לא רחוק ממתחם הקניות, שם הם נכנסו למתחם צימרים המושכרים לפי שעה.
לאחר כשעה וחצי לערך השניים יצאו מהצימר, רעננים ומחויכים, הבחור הוריד את מרינה ליד רכבה, הם נפרדו ללא נשיקה, ללא חיבוק, יודעים היטב את מלאכת הבוגדים..
עדכנתי את מוטי במתרחש, קבענו להיפגש בערב של אותו היום, הראיתי לו את הממצאים.
ציפיתי לגרוע מכל בתגובתו של מוטי, מכיוון שהוא לא היה מוכן לזה.
לאחר שצפה בסרטים ובתמונות הוא היה קצת מופתע, אך בעיקר נראה כועס וסינן קללות בין שיניו.
שבוע לאחר מכן הוא התקשר ואמר שהוא רוצה שלושה ימי מעקב נוספים אחרי מרינה.
הוא רצה לדעת אם מרינה מספקת את כל הגברים באזור חוץ ממנו (לדבריו).
הערכת היסוד של מוטי הייתה שמרינה כנראה הכירה את הבחור באמצעות האינטרנט, קבעה להיפגש איתו ואם יש כימיה הם ממשיכים הלאה.
ביום השני של המעקבים המחודשים, הגיעה מרינה בשעה 12:00 בדיוק שוב לאותו בית קפה הממוקם בקניון בהרצליה, שם פגשה בחור צעיר אשר נראה יושב במתח אך יחד עם זאת חדור מטרה.
מרינה המחוייכת התיישבה לידו והם שמחו, כל כך שמחו לראות האחד את השנייה, כנראה שהשניים ממש התלהבו מהמראה האחד של השנייה וראו שלא מדובר בעוד שקר אינטרנטי..
מרינה והבחור עזבו את בית הקפה לאחר שיחה של רבע שעה בלבד, משם הם נכנסו לרכב של הבחור החדש, כאשר רכבה של מרינה נשאר בחניית הקניון.
לאחר נסיעה קצרה הגענו למלון תל אביבי ליד רחוב הירקון, הבחור החנה את רכבו, מרינה יצאה ראשונה ונכנסה לבית המלון, לאחר כחמש דקות סימנה לבחור להיכנס, כנראה שהיה חדר פנוי לשמחתם.
השניים נכנסו למלון בשעה אחת, בשעה שתיים וחצי הם יצאו, כנראה שבהמשך לכימיה הטובה גם הסקס היה להם לא רע.
משם כמובן שהבחור החדש הסיע את מרינה לרכבה בחניית הקניון ומשם המשיכה את יום עבודתה שנעשה קצת לחוץ בזמן.
רגע לפני שמרינה חוזרת הביתה נפגשתי עם מוטי להראות לו את הממצאים החדשים, עכשיו מוטי כעס…מה זה כעס..רתח.
הוא ראה לנגד עיניו רק דבר אחד – נקמה!
בדקנו באמצעות איזה אתר מרינה צדה את גבריה המסוקסים, הכנו למוטי זהות בדויה עם תמונות של גבר שהיא לא תוכל לסרב לו וזרקנו את הפיתיון למרינה.
האמת שלא היה צריך להתאמץ יותר מידי, מרינה תחת הכינוי “אש 37” החלה להתכתב עם בעלה במסווה של “הכבאי”. כשהתכתבו ה”כבאי” ו”אש 37″ שאלה אותו “אש 37″ למה כבאי? בתשובתו של ה”כבאי” הוא לא השאיר לה הרבה מקום לדמיון ודי לחכימא ברמיזה..
השניים לאחר שיחה בת כמעט שעה באינטרנט החליטו להיפגש, כששאל אותה ה”כבאי” היכן, נתנה לו כמובן את פרטי בית הקפה הקבוע שלה בהרצליה, ביום המחרת בשעה 12:00, אותה השעה בה קבעה עם קודמיו.
ה”כבאי” שלנו איחר קצת, הוא צפה בה מהצד כשהיא מגיעה לבית הקפה, לאחר שחיפשה במבטה את ה”כבאי” שלה ולא מצאה, היא התיישבה בציפייה בשולחן בפינת בית הקפה.
לאחר שהתיישבה זה היה הסימן של מוטי לצאת ממחבואו, הוא היה מאוד לחוץ, קצת הזיע, כמעט בכה, הוא נראה חסר ביטחון לחלוטין, הוא התחיל ללכת וחזר, אזר אומץ ויצא שוב,
הוא הלך צמוד לקיר כך שאשתו לא תראה אותו מתקרב לעברה, כשהוא היה במרחק של מטרים ספורים ממנה היא ראתה אותו, היא ישבה קפואה במקומה והצליחה בין חיוך למבט קפוא לשרבב בין שפתיה “מ..מוטי?” דמעותיו של מוטי החלו לזלוג, הוא קצת שתק ולבסוף אמר..”אש…אש37″?
מרינה השפילה את מבטה, היא לא דיברה ולא זזה, הקפידה לא להרים את מבטה, מוטי פשוט עמד שם כשהוא רוכן לעברה ואפשר לדמעותיו לפרוץ החוצה, כל מה שהוא הצליח לשאול את מרינה זה “איך…איך…”?
נציין כי השמות וחלק מהפרטים שונו על מנת לא לחשוף את זהותם של מזמיני החקירה והנחקרים.

תגובה אחת על “זהות כפולה – מעקב בגידה / גילוי נאות חקירות”

  1. ח.א. הגיב:

    Wowww….,מתח,עצב,אכזבה (לנבגד),שקרים ומה לא?תודה לכם על השיתוף. ממי שחוותה מניסיון בגידה.
    אוהבת לקרוא כל פעם מחדש את הפוסטים שלכם .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Call Now Button