חבר המשפחה שעקץ / גילוי נאות חקירות

ביום חמישי בערב, בסוף היום, כיביתי את המחשבים, סגרתי את האורות ונעלתי את המשרד, כולי שמח וטוב לב בידיעה שסוף השבוע בא עלינו לטובה.
בצאתי מהמשרד הבחנתי בזוג מבוגר שיושב וממתין בפרוזדור, הנחתי שהם מחכים לשכני מהמשרד ליד, בירכתי ברכת ערב טוב ובאתי להמשיך בדרכי.
“אנחנו למען האמת חיכינו לך, מתלבטים אם להיכנס או לא” אמרה לפתע האישה.
הזמנתי אותם להיכנס פנימה למשרד ואמרתי שמקסימום הם סיפרו את סיפורם למישהו חיצוני, רע לא יכול לצאת מזה. הבהרתי להם שהשיחה לא מחייבת אותם בשום הליך של חקירה או תשלום וגם אם אייעץ להם משהו הרי שזה ללא עלות.
בני הזוג לא ידעו כל כך מאיפה להתחיל, אחרי מספר דקות של שתיקה ומבטים נבוכים בין בני הזוג, התחיל הגבר לדבר.
“בגדו בי” הוא אמר, “לקחו ממני את כל מה שחסכתי עד היום, הכל ירד לטמיון”.
בני הזוג, חיים ושרה, החלו את סיפורם. חבר של בנם שהיה בן בית אצלהם, בן 26 לערך, הוריו נפטרו לפני שנים כשהיה בן 17 לערך, מאז הוא התגורר ביחד עם סבתו אבל את רוב ימיו וחלק מלילותיו הוא בילה אצלם בבית. שמו של החבר הוא שלומי.
אומנם בשנתיים האחרונות הקשר נותק כמעט לגמרי אך הוא התחדש בתקופה האחרונה.
שלומי לא התמיד אף פעם באף עבודה, תמיד נגע בכל מיני דברים, פתח עסקים וסגר, התעסק בכל מיני עסקות קומבינציה, בקיצור ידו בכל ויד כל בו.
חיים סיפר כי כחודשיים לפני שהכל התחיל, שלומי יזם כל פעם ביקור בביתם באמתלה כזו או אחרת, פעם אחת בא לספר שהוא הצליח באיזה ריאיון עבודה, פעם אחרת בא לספר כי יש לו חברה חדשה, הם כמובן שמחו על כל בשורה כזו וכך הוא יצר התקרבות מחודשת אליהם ואף הזמין את עצמו לארוחות ערב מעת לעת.
באחת מארוחות הערב המשותפות איתם אמר שלומי כי הציעו לו שותפות בעסק שהולך ומשגשג, מדובר במסעדה למזון מהיר שהולכת ומתפתחת ועכשיו מעוניינים להרחיב את הפעילות ולפתוח סניפים נוספים.
מה שהציעו לשלומי זה השקעה של 70 אלף שקל והוא בתוך השותפות המצליחה הזו.
רק מה, אין לשלומי את סכום ההשקעה המדובר.
ומפה הוא התחיל לטפטף לחיים ושרה כמה הוא מסכן וכלום לא הולך לו ואין לו איך להתחיל את חייו.
בני הזוג התייעצו ביניהם ושיתפו גם את בנם בלבטיהם, שהרי הוא חברו הטוב לשעבר. “למען האמת הבן אמר לא להתעסק עם שלומי בענייני כספים, מה גם שהקשר ביניהם גם כן הלך ודעך” אמר חיים, “אבל לצערי לא הקשבנו לו כל כך במקרה הזה”.
שרשרת מתן האשראי החלה, חיים ושרה הציעו לשלומי את סכום ההשקעה ההתחלתי בסך 70 אלף ₪ ובתנאי שזה יירשום לטובתם משכון ברשם המשכונות שכל הכספים המגיעים מבית העסק יהיו ממושכנים אליהם עד תום מתן ההלוואה.
“אין בעיה בכלל” אמר שלומי אסיר התודה והחל את פועלו במסעדה.
כעבור חודשיים בא שלומי לחיים ושרה ואמר להם שכדי להעלות את העסק עוד קצת דרושה השקעה נוספת של 50 אלף ₪ לשיפוץ קטן והרווחים….. אמורים להרקיע שחקים.
“ומה עם קצת החזרים ממה שנתנו?” שאלה שרה, “מה את דואגת” אמר שלומי האופטימי, “תוך חצי שנה כל הכספים אצלכם בתוספת ריבית”.
בני הזוג נתנו 50 אלף נוספים, חצי שנה עברה ושלומי שב אליהם באומרו “העסק במצב לא טוב, אם אנחנו רוצים להציל משהו מהכסף עלינו להשקיע סכום נוסף על מנת שנרים אותו טיפה וככה נצליח למכור אותו בסכום שיכסה את החוב אליכם”.
בסופו של דבר תרמו חיים ושרה לעסק של שלומי 210 אלף ₪. איך הם לא ראו? הם ראו ופחדו, פחדו לאבד את ה- 70 אלף הראשונים ונכנסו למערבולת שלא יכלו לצאת ממנה.
בני הזוג תבעו את שלומי, בית המשפט פסק לטובתם את מלוא החוב, אך לשלומי לא היה מאיפה לשלם לטענתו וביקש לפרוס לתשלומים רבים. באותו תהליך גילו חיים ושרה ששלומי חייב כספים לעוד מספר אנשים, חברות וגורמים נוספים.
“לדעתי בשלב הראשון עלינו לבצע חקירה כלכלית על שלומי” אמרתי. חקירה כלכלית זו חקירה לאיתור כל נכסיו אשר רשומים בבעלותו וגם כאלה שהיו בבעלותו ומכר אותם בעורמה רגע לפני התביעה כנגדו, מה שנקרא “הברחת נכסים”.
יצאנו לדרך בביצוע החקירה הכלכלית. במהלך חקירתנו נראה כי שלויימקה שלנו הוא לא כזה בנאדם מסכן בלשון המעטה.
במהלך החקירה נמצא כי שלומי היה בעליו הגאה של גיפ מסוג יונדאי טוסון אשר נמכרה כשבועיים לפני הדיונים בבית המשפט עם חיים ושרה.
לא יכול להיות שהוא מכר את הגיפ שלו וכרגע הוא לא נוסע בכלל עם רכב כלשהו, חשבתי.
בדיקה קצת יותר מעמיקה העלתה כי שלומי מכר כביכול את הגיפ לאחותו.
מיד ביקשתי את אישורם של חיים ושרה לבצע מעקב אחריו על מנת שנוכל לתעד אותו נוסע בגיפ וכך נוכיח בבית המשפט את שימושו ברכב “כמנהג בעלים”, מה שמקנה לנו את הזכות לבוא ולעקל את הרכב עם ההוכחות שנציג.
קיבלנו את האישור מחיים ושרה ואכן תיעדנו את שלויימקה נוסע בהנאה בגיפ שלא שלו כביכול.
בהמשך החקירה איתרנו גם מספר פוליסות ביטוחי מנהלים ופנסיה שלו בחברות הביטוח. מדובר בפוליסות ותיקות ופעילות שנצברו שם סכומי כסף לא מבוטלים.
כבר כיסינו כמעט את כל חובו של שלומי לבני הזוג החביבים.
הדבר האחרון אותו נשאר להוכיח זה את עיסוקו בפועל, שכן, שלומי טען שלאחר נפילת העסק הכושל הוא אינו עובד ומובטל בביתו.
לאור כל הממצאים, אנחנו כבר לא סמכנו כל כך על הצהרותיו של הברנש.
קצת חקירות סמויות עם מקורביו ושכניו העלו כי שלומי יוצא מידי בוקר וחוזר בערב וכי ידוע שהוא מפעיל חנות לאביזרי רכב.
לא ידעו להגיד לנו את שמה או מיקומה של החנות, אך לנו זה הספיק, ועוד איך.
מעקב נוסף אחריו הספיק לנו לראות אותו יוצא בבוקר עם הגיפ ובשעה 09:00 לערך הגיע לחנות לאביזרי רכב, פתח את החנות והחל לסדר את הסחורה לתצוגה בחוץ.
בשעות הצהריים הגענו לחנות לרכוש מוצר כלשהו ולקבל קבלה בגין הקניה על מנת שנוכל לבדוק על איזה עוסק מורשה או חברה מדווח העסק.
בדיקת הקבלה העלתה כי העסק מדווח לפי מספר עוסק מורשה אשר מספרו תואם את מספר הזהות של בחורה צעירה, בת 25.
שאלנו את בנם של חיים ושרה אם הוא מכיר הבחורה והוא מסר שמדובר בחברה של שלומי, עוד הוא מסר כי הוא יודע שהעסק של אביזרי הרכב הוא של אביה של חברה שלו וכי שלומי רק מגיע לעזור שם מידי פעם.
התקשרנו לחנות בשיחה בכיסוי וביקשנו לרכוש מספר מוצרים על מנת לאבזר כשש מוניות שבבעלותנו, ביקשנו לדעת עם מי אפשר לדבר על מחיר ומי בעל העסק.
מיד נמסר לנו כי לגבי מחירים והזמנות יש לדבר רק עם שלומי מאחר שהוא בעל העסק.
הגענו לחנות בשנית ורכשנו את המוצרים עליהם שוחחנו טלפונית, העסקה בוצעה מול שלומי שהתפאר במקום אשר בבעלותו וכמה זמן לקח לו לבנות אותו, כיצד הוא מתכוון להרחיב אותו ולמה כדאי לקנות רק אצלו.
הגענו עם הממצאים ומאושרים מתמיד הראינו אותם לחיים ושרה אשר העלו חיוך גדול על פניהם והודו, איך לא, במילים ובשטרות.
נציין כי השמות וחלק מהפרטים שונו על מנת לא לחשוף את זהותם של מזמיני החקירה והנחקרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Call Now Button