כך נדבקתי לירושת הסבא / גילוי נאות חקירות

ברוך היה בן 87 במותו.
הוא היה זקן חביב שהתגורר במרכז תל אביב, מלבד הדירה בה התגורר הייתה לו דירה נוספת בבניין אותה הוא השכיר לשני שותפים צעירים.
לברוך שתי בנות, שתיהן נשואות, האחת מתגוררת ברמת גן והשנייה בכפר סבא.
כשלוש שנים לפני לכתו של ברוך מהעולם, נהיה לו "חבר חדש", מקס שמו.
מקס היה בסביבות גיל הארבעים לחייו ומצבו המשפחתי רווק.
מקס אשר יצר שיחה עם ברוך החביב על הספסל עליו נהג לשבת ליד ביתו טען בפני ברוך כי הוא מתגורר כמה רחובות ממנו, השניים שוחחנו ביניהם לראשונה והתחבבו מאוד האחד על השני.
מידי בוקר היה מגיע מקס לבניין מגוריו של ברוך, שואל לשלומו, שואל אם הוא צריך משהו או עזרה כלשהי.
ברוך אהב את מקס החביב ולאט לאט השניים התחילו להתקרב עד שנהיו חברים המבלים מספר שעות ביום ביחד.
לאחר כשנה של חברות ביניהם, מקס כבר נהיה בן בית אצל ברוך, ברוך הכיר לו את שתי בנותיו ואמר להן בשמחה שמקס הוא הבן השלישי שמעולם לא היה לו.
שתי בנותיו של מקס שמחו למשמע אוזניהן אך יחד עם זאת לא היו שלמות עם החבר החדש הזה של אביהן.
הן הניחו לאביהן ליהנות מחברתו של מקס ואף לא העלו את חשדן בפניו ולא בפני אף אחד אחר שיכל לסייע להן להרחיק את החבר המסור.
כעבור שלוש שנות חברות ברוך הלך לעולמו, להלוויה הגיע כמובן גם החבר מקס אשר התייפח על קברו של ברוך כאילו השניים היו חברים מכיתה ג'.
שאר בני המשפחה לא הרימו גבה ואף העריכו את אהבתו של מקס וכאבו את כאבו.
הגבה של בנותיו של ברוך נשארה גם נשארה מורמת והן לא הבינו את פשר ההתנהגות הזו של מקס והאם הוא באמת כל כך אהב את אביהן?
שנה עברה, ברוך לא השאיר אחריו צו צוואה, ומשום שכך על הרכוש שהותיר אחריו להתחלק לשארית בשר שווה בשווה, יען כי שתי בנותיו יחלקו ביניהן את רכושו.
ובכן, לפני ביצוע צו ירושה משרד המשפטים מפרסם את בקשת הירושה ואם יש מתנגדים לעניין.
תנחשו מי ישב לו בפינה וחיכה רק לרגע הזה…
מקס החבר השבור כמובן שהגיש התנגדותו לחלוקת הירושה בין שתי הבנות וטען כי גם לו מגיע חלק מהירושה הנכבדה של ברוך.
התחילו תביעות, היו דיונים, מקס החבר קרוע הלב טען כי ברוך הבטיח לו חלק מהרכוש ואף טען כי ברוך הציג אותו בפני כל המשפחה כבן השלישי שמעולם לא היה לו (מה שנכון נכון).
שתי הבנות המבוהלות של ברוך פנו אליי נואשות וביקשו את המלצתי מה ניתן לעשות.
דבר ראשון הצעתי לבצע חקירה כלכלית על מקס על מנת שנוכל לבדוק מי הבנאדם, באם הוא נוכל סדרתי וכדומה.
דבר שני ייעצתי לבדוק אודות מקס באם היה מעורב בתביעות מסוג זה בעבר, ואם כן לשוחח עם הגורמים המעורבים.
דבר שלישי כמובן היה להתחבר עם מקס ולנסות ולדובב אותו על מעשיו ואיך הוא מתכוון לזכות בירושתו של ברוך המנוח.
התחלנו מייד בעבודה, החקירה הכלכלית אודותיו העלתה כי מקס חסר פרוטה, הוא עובד בגילו הלא צעיר כמלצר במסעדה ביפו, יש לו רכב בבעלותו משנת ייצור 1987 וחוץ מזה אין לו כל רכוש.
במהלך החקירה אותרה כתובת מגוריו ברמלה, בדירת חדר ומידי יום הוא נוהג להגיע עם רכבו המקרטע לאזור תל אביב.
בבדיקה באם תבע מקס תביעה מהסוג הזה העלתה כי הוא לא היה מעורב במקרה כזה ספציפי בעבר, אך מה שכן נראה זה שהוא תובע סדרתי, כזה שלכל מקום אליו הוא נכנס הוא תובע בצורה כזו או אחרת.
התחלנו את החקירות מול מקס, מרגע זה פקדתי יום יום את המסעדה בה הוא ממלצר, דאגתי להשאיר לו בכל ביקור טיפ נדיב שיזכור אותי לטובה ויהיה נחמד.
מידי יום שיחותינו התארכו ובאחת השיחות הוא שאל למקצועי ולמעשיי ביפו. אמרתי שפתחתי עסק בקרבת מקום המתעסק בתיווך נדל"ן ושאני מתכוון להשתלט על חלק ניכר מהעסקאות ביפו, סיפרתי לו קצת על תחבולותיי וכך רכשתי אט אט את אמונו.
כעבור כשלושה שבועות כבר יצאנו לדוג ביחד, שוחחנו על החיים, על זה שבית היום זה דבר בלתי מושג, על זה שכל האמצעים כשרים על מנת להשיג דירה, על פרנסה, על משפחה ועוד ועוד.
אחרי כחודש וחציי בעת ביקורי במסעדה ראיתי שהוא קצת נסער, קצת עצבני, שאלתי אותו מה קורה, אם הוא רוצה לדבר על זה… הוא דחה אותי לסוף המשמרת שנשב על קפה לדבר.
סופה של המשמרת הגיעה, ישבנו לשתות קפה ואז הוא התחיל לספר על דיון בבית משפט שעומד להיות העוד כשלושה ימים. כששאלתי מה הסיפור ואם אוכל לעזור, הוא השיב בוודאי שאתה יכול לעזור והחל לספר את סיפורו.
לאחר שסיים הוא ביקש ממני לשאול עו"ד חבר שלי שמתמחה בענייני נדל"ן על המקרה שלו, הוא סיפר על התחבולות שלו ועל עבודת המחקר שעשה לפני שניגש לעבודה.
"כל הכבוד" אמרתי, "אז אתה בדרך לדירה משלך"! "עוד קצת בעזרת השם" הוא השיב.
עוד קצת בעזרת השם הקירות היחידים שתראה הם באבו כביר, חשבתי לעצמי.
עת הדיון הגיעה, נפגשנו בבית המשפט, דיון בין הצדדים בו הייתי צריך לתת את עדותי ומרשמיי מהחקירה שלי עליו.
כשמקס ראה אותי בבית המשפט הוא החוויר וכמעט התעלף במקום.
העו"ד שלו שאל אותו בקול רם למה הוא מתנהג כך ומה הוא כבר דיבר.
לאחר מספר משפטים ביניהם גם העו"ד תפס את ראשו.
הם לא אמרו נואש וקיוו מאוד שהחומרים שיש לנו לא יהיו קבילים בבית המשפט או שההקלטות לא צלחו.
מה אני אגיד לכם, לא היה להם כזה מזל. הכל היה קביל והכל פעל כמו שצריך.
מקס קיבל את עונשו ,גלגלי הצדק פעלו היטב!
נציין כי השמות וחלק מהפרטים שונו על מנת לא לחשוף את זהותם של מזמיני החקירה והנחקרים.