מחקירה כלכלית לכלא רימונים / גילוי נאות חקירות

ראובן פנה אליי בבקשה לבצע על גיסו יאקי חקירה כלכלית.
בפגישתנו ראובן ביקש שהכל יתבצע בסודיות מוחלטת שהרי אם מישהו מהמשפחה יידע (כולל אשתו) יערפו את ראשו.
אז מה הסיפור של ראובן?
ראובן ויאקי היו חברים טובים פעם, רק מה, כמו שתמיד קורה בין משפחות וחברים, הכסף מחליט להתערב באמצע..
יאקי וראובן נשואים לשתי אחיות, כך הם הכירו וכך התחברו. יאקי הוא לא הטיפוס הכי חסכן, נהפוך הוא, הוא נהנתן לא קטן.

גם ראובן וגם יאקי נשואים, לשניהם יש ילדים ושניהם מתגוררים בהרצליה עם משפחותיהם. לנופשים הם יוצאים ביחד עם משפחותיהם, לבילויים הם יוצאים יחד עם נשותיהם ולמשחקי כדורגל הם הולכים יחד עם ילדיהם.
מידי פעם יאקי לא מצליח לשלם את השכר דירה או שצריך לקנות דבר מה לילדים הוא פונה תמיד לראובן שילווה ואפילו מידי פעם הוא מצליח להחזיר לו.
עד שלב זה בחייהם החוב של יאקי לראובן הגיע לסך של 70 אלף שח. יאקי אומנם לא ידע אבל ראובן רשם כל שקל שיאקי לקח ממנו.
הימים חלפו, החובות התנפחו, עסקיו של ראובן גם כן החלו להראות סימני משבר, ובאותו הזמן נגמרו ליאקי כל גלגלי ההצלה ולא הייתה לו ברירה אלא לפשוט את הרגל.
אבל אל דאגה, עסקים קורסים, אנשים במשברים אבל על נופשים לא מוותרים.
שתי המשפחות קבעו להם בקיץ האחרון נופש קטן, הפלגה של מספר ימים לרודוס, קצת לנקות את הראש. מאיפה יאקי הביא את הכסף? רק אלוהים יודע.
כולם הפליגו, רקדו אקדו דו דו בבריכה, נכנסו כמובן לקזינו וכל הדאגות נשכחו.

מה שהדליק לראובן את הנורה האדומה בפינה של האונה השמאלית במוח, זה כמות המזומנים איתה נכנס יאקי לקזינו, לדבריו של ראובן, יאקי הימר בקזינו בלי בושה באיזה עשרת אלפים שקל וזה רק ממה שהוא ראה. הוא כל כך התעצבן שהוא החליט להתעמת איתו שבאיזו חוצפה הוא מבזבז כל כך הרבה כסף שזה בעצם הכסף שהוא, ראובן, הלווה לו. השניים התכסחו ומאז יולי של השנה שעברה הם לא מדברים. האדמומיות על פניו של ראובן מעצבים ושיזוף כושל ברודוס עדיין לא ירדה. על כן הוא החליט לבצע חקירה כלכלית על יאקי ולהיכנס בו בכל הכוח.
כמובן שאיך שאנחנו שומעים שמישהו מעיד על עצמו שעסקיו נחלשו לאחרונה אנחנו ממהרים לקחת כמה שיותר כסף מראש, שלא נזדקק לאיזה חוקר רחמנא לצלן…
התחלנו את החקירה הכלכלית על יאקי, בחקירה כלכלית כמו בחקירה כלכלית בדקנו הכל, מנדל”ן שיכול להיות שהוברח, דרך תיקי השקעות נסתרים אם יש לו ועד הכנסותיו מעיסוקים כלשהם.

בדקנו אודות בית הוריו המנוחים ומצאנו שהיורשים, יאקי ושני אחיו, לא העבירו את זכויות הנכס עדיין על שמם (כך נוהגים רוב החייבים). מכיוון שהוריו לא השאירו צו צוואה הרי שהירושה עתידה להתחלק בין יאקי ואחיו בחלקים שווים, יען כי כבר יש לנו מאיפה לקחת משהו.
שאלתי את ראובן מה יאקי עושה במהלך היום, אם עובד או משהו דומה שמתאים לעצלנים, ראובן השיב כי הוא יודע שיאקי עושה מספר עבודות שיפוצים ואינסטלציה ושאת כל הכסף הוא לוקח או בשחור ישירות מהלקוח או שאם צריך קבלה אז חבר שלו מוציא ולאחר מכן הם מתחשבנים ביניהם. הצעתי לראובן שיתחיל מעקבים אחר יאקי על מנת שנתעד אותו הן עושה שימוש ברכב בו הוא נוהג והן בעבודות כאלו ואחרות ואם צריך אפילו נזמין ממנו עבודה ונתעד אותו מקבל כסף בשחור. במשא ומתן בין חייבים לנושים זה תמיד קלף מנצח.

התחלנו את המעקבים בבוקרו של יום קיץ חמים, חמש בבוקר כבר היינו מוכנים ליד ביתו של יאקי. אבל מה… איזה חמש ואיזה בוקר.. יאקי נראה שותה את הקפה הראשון שלו במרפסת ביתו בשעה תשע ועשרים, בשעה עשר ורבע הוא נראה הולך כולו עייף לכיוון רכבו המפואר שכמובן לא רשום על שמו אלא על שם החבר שאיתו הוא עושה עסקים.
יאקי התחיל במסע סידורים ברחבי העיר ומחוצה לה.
אין לי מושג איך להסביר את זה, אבל לחייבים תמיד יש מה לסדר, הם כל הזמן מתרוצצים מסידור לסידור…
באותו היום ראינו את יאקי נכנס למספר מקומות כמו בנקים, דואר, נפגש פה ושם עם אנשים, לעבוד…לא ראינו משהו שדומה לזה.

למחרת חזרנו על המעקב, הפעם לא היינו פראיירים, התחלנו משעה שמונה בבוקר וגם זה היה מוקדם מידי בשביל יאקי. יאקי יצא מביתו בתשע וחצי ושוב התחלנו איתו את מסע הסידורים, הפעם פחות בנקים ויותר פגישות עם אנשים, לא הבנו מה יאקי עושה למחייתו, שוחחתי עם ראובן וגם הוא הופתע מאיש העסקים שלנו, אך המשכנו במעקבים אחריו.

ביום השלישי שוב התמקמנו למעקב, הפעם יאקי החרוץ יצא מהבית רק בשעה אחת עשרה בבוקר, ישב בבית קפה עם עיתון והעביר שם שעתיים בערך. בשלב הזה כבר ממש זה נראה לי מוגזם, לא יכול להיות שהאיש לא מכניס הביתה שקל וחי ברמת חיים כזו.

שאלתי את ראובן מה לגבי לילותיו של יאקי, מה ידוע לו עליהם? אולי בשיחות בבילויים המשותפים שלהם אשתו אמרה משהו שהוא נעדר בלילות…? ראובן השיב כי אין לו מושג ושאשתו של יאקי גם היא לא מנדבת מידע על עיסוקו ובטח שלא על לילותיו.

הצעתי לראובן שנתחיל לעקוב אחריו גם בשעות הערב, לפחות עד שעות הערב המאוחרות. חייבים להביא משהו ובינתיים החשבון רק מתנפח.
ראובן הבין מיד וקיבל את דבריי וכך היה.
נערכנו למעקבים שיימשכו עד שעות הלילה, לקחנו לנו יומיים כאלה, שני וחמישי, קיווינו לטוב ויצאנו לדרך.

ביום שני התמקמנו שוב בכתובתו של יאקי, עברנו איתו את כל סדר היום הרגיל שלו, הוא הלך להוציא את ילדיו מהגנים וחזר הביתה בשעה ארבע אחר הצהריים.
חיכינו וציפינו שמשהו יקרה ואכן בשעה שבע ורבע לערך, יצא יאקי מביתו כשהוא לובש מכנס גינס כהה, חולצה שחורה מכופתרת, נכנס לרכבו והתחיל בנסיעה.

לאחר נסיעה קצרה הגענו לאולם אירועים, יאקי נכנס פנימה לאולם, חשבנו כמובן שהוא בא לאירוע מן הסתם, המתנו כרבע שעה ברכבים ולאחר מכן נכנסנו פנימה לאולם, רק על מנת לוודא שהוא אכן משתתף באירוע שמתרחש במקום. נכנסנו פנימה ולהפתעתנו ראינו את יאקי יושב במשרד האולם. הוא נראה נינוח מולו ישב אדם כבן חמישים והשניים ניהלו שיחה ביניהם, לא יכולנו להמשיך לעמוד ובטח שלא לשמוע את תוכן השיחה, החלטנו לרדת למטה ולהמתין שיאקי ייצא. התקשרתי מיד לראובן ושאלתי אם יש איזה אירוע בקרוב במשפחתו של יאקי וראובן השיב בשלילה. לאחר כחצי שעה יצא יאקי מהאולם והמשיך בנסיעה.

לא רחוק מאולם האירועים שנכנס אליו ישנו עוד אולם, מפואר יותר, גם לשם יאקי נכנס, נכנסו אחריו וראינו שהוא יושב במשרד האולם ומולו יושב גבר מבוגר בלבוש מהודר. ירדנו למטה וחיכינו, גם משם יצא יאקי כעבור זמן קצר.

משם המשיך בנסיעתו למסעדה די הומה באנשים, הוא נכנס פנימה, המתין בעודו עומד מספר דקות והינה ניגש אליו בחור אשר לאחר שיחה קצרה ביניהם הוביל אותו הבחור למטבח המסעדה. כעבור כעשר דקות יצא משם יאקי, אפשר היה לראות שהוא קצת עצבני ומשם המשיך לאולם אירועים נוסף באותה המתכונת ומשם נסע לביתו.
דיווחתי לראובן על שהתרחש והוא השיב כי הוא רוצה שנמשיך את המעקב ביום המחרת ונצפה בנעשה.

ביום המחרת התחלנו את מעקב ובשעה ארבע, ראינו את יאקי חוזר עם ילדיו הביתה ובשעה שש וחצי יצא שוב מביתו.

הפעם נסע יאקי למספר אולמות אירועים אחרים מאלה של אתמול אך חזר לאותה המסעדה בה היה אתמול. הוא נכנס פנימה והמתין בעצבנות בפתח המסעדה, נכנסנו מיד אחריו והמתנו כביכול למארחת אשר בינתיים טיפלה ביאקי.

שמענו את יאקי אומר למארחת ?תביאי אותו עכשיו לפה!? המארחת השיבה ?שתי דקות אני מבקשת ממך הוא פשוט עוזר לטבחים במטבח ומיד מגיע?, יאקי השיב בנימה שקטה אך עצבנית ?תגידי לו שעוד רגע לא יהיה לו מטבח! תביאי אותו לפה עכשיו?! המארחת הלכה לרגע וחזרה עם הבחור איתו שוחח יאקי אתמול ומיד פנתה אלינו בהתנצלות על ההמתנה הארוכה. הצלחנו לשמוע את יאקי אומר לבחור בעודו מוביל אותו למטבח ?תגיד מה לא הספיק לך אתמול?, למה אתה מתגרה בי…??
זהו, זה מה ששמענו.

כמובן שנכנסנו וראינו את מחירי המסעדה, ביקשנו סליחה ויצאנו החוצה להמתין ליאקי שייצא. כעבור כעשר דקות הוא יצא ונסע אל ביתו.

עדכנתי את ראובן על מה שראינו ושמענו, שתי אפשרויות להתנהגותו של יאקי, או שהוא גובה דמי חסות או שהוא במלחמה על בלעדיות במיחזור הבקבוקים. אמרתי לראובן שאנחנו נבצע חקירות בכיסוי באולמות ונראה מה נעלה בחכתנו.

ביום למחרת בשעות אחר הצהריים ביקרנו באחד האולמות בהם יאקי ביקר, הצגנו את עצמנו כמי שמעוניינים לקבל את הבקבוקים של האולם בסוף כל יום בו מתקיים אירוע, בעל האולם צחק בצחוק מתגלגל ושאל בעודו צוחק ?מה….אתם חדשים בעסק…? ואתם חושבים ככה לבוא לבקש..? תלכו שלא יראו אתכם פה וישמעו חלילה מה שאתם מבקשים למה תוך שלוש דקות יצטרכו לזהות אתכם רק לפי צילומי שיניים…? ואז הוא קרא לחברו כשהוא עדיין צוחק.. ? אבי… בוא בוא תשמע מה מבקשים ממני בוא…? אבי בא, שניהם צחקו וביקשתי בנאיביות הסבר קצר למה זו התגובה ואיך זה הולך כל העניין. בעל האולם השיב ?עזוב נו… זה לא עולם בשבילך, לך תקרא קצת עיתונים, תעשה בגוגל על בקבוקים ותראה איך זה.. זה אנשים נלחמים ביניהם ולא אנשים כמוך, זה מאפייה… אתה יודע מה זה מאפייה..? הם אוכלים אחד את השני ואותי בדרך מי ייקח מפה ומשאר האולמות באזור את הבקבוקים האלה..?

הודינו מקרב לב לאיש שצחק עלינו דקות ארוכות ומשם המשכנו למסעדה בה ביקר יאקי פעמיים. שם ביקשתי לשוחח עם הבחור איתו ראינו את יאקי משוחח, שאלתי מה תפקידו והוא השיב שהוא בעל המקום. הצגתי את עצמי כחוקר פרטי ואמרתי לבחור שאנחנו מנסים לתעד כנופיה שלוקחת דמי חסות מבעלי עסקים אשר פועלת באזור. הבטחתי לו דיסקרטיות מוחלטת ושפרטיו לעולם לא יוצגו בתקשורת ואם זה הולך למשטרה הוא יהיה אחד מיני רבים שיעידו נגד הכנופיה והם לא יראו אותו. הבחור ששמו יניב השיב לי ?אבל אין פה בכלל פרוטקשן.. לא יודע אם היה אם הייתי משתף איתך פעולה אבל לשמחתי לא נפלתי קורבן..?

שאלתי אותו אם אין בכלל שום סוג של איומים, סחיטה, עסק עם המאפייה…? הבחור השיב לי ?תקשיב אני עסוק…עזוב אותי מהדברים האלה ותן לחיות בשקט..? השבתי לו ?ואם אני אגיד לך שכל עניין הבקבוקים באזור שלך כבר עלה לכל בעלי המסעדות והאולמות פה באזור על כל העצבים, ושרובם כבר משתפים פעולה, אתה עדיין רוצה שאלך??

יניב הסתכל עליי מספר שניות בדממה והשיב ? ומה תעשה עם זה? הם פה אוכלים אחד את השני בשליטה על השטח, נלחמים ביניהם מי יתפוס בעלות על האזור בלקיחת הבקבוקים וכל אחד בא ומאיים שאם לא אתן לו הסוף שלי לא יהיה טוב, מה אתה יכול לעשות..?” “בינתיים אני אוסף עדויות”, השבתי. לאחר שסיכמנו כי אחזור לבקר אותו אחרי שיחשוב קצת על העניין הבאתי את כל הממצאים לראובן ביום למחרת.

להפתעתי ראובן ביקש שנפסיק כאן את החקירה, הוא כבר יודע איך להמשיך. מיד החתמתי אותו על טופס שלא יעשה כל מעשה פלילי נגד יאקי שלנו..

כשבועיים לאחר מכן סיפר לי ראובן את כל שעשה בעניין וכך היה:

לאחר שהבאנו לו את הממצאים הוא נפגש עם יאקי יומיים לאחר מכן ואמר לו כי הוא יודע שהוא עובד והוא חייב להחזיר לו את הכסף.

יאקי השיב כי אינו עובד ואין לו מאיפה להחזיר. ראובן אמר לו כי יש לו צילומים שלו במה שהוא מתעסק ואף נזף בו איך הוא עושה מעשים כאלה ואיך הוא שייך לכל עניין איסוף הבקבוקים כשיש לו אישה וילדים בבית, זה מסכן את כולם.

יאקי כששמע את הדברים האלה החל לתקוף את ראובן ואמר שאם יעז להתערב בעניינים לא לו סופו לא יהיה מזהיר במיוחד.

ראובן האמיץ אמר אם ככה אין בעיה והלך להמשיך את איסוף העדויות מאולמות האירועים והמסעדות מהיכן שאנחנו הפסקנו. רק שראובן כבר נקט בשמות, הוא שאל על יאקי ספציפית ומה הם דרכי הפעולה שלו. הוא הציג עצמו כבעל מסעדה שגם הוא קורבן לכל החבר?ה של איסופי הבקבוקים.

לאחר שאסף את כל הראיות חזר ליאקי וביקש להיפגש איתו כאזהרה אחרונה, יאקי לא רצה לראות את ראובן בשום אופן ואף תקף אותו בקללות וצעקות מבעד לטלפון.

ראובן איש של כבוד, כבר לא ראה בעיניים וניגש עם כל החומר למשטרה. המשטרה רק מחכים ומברכים על חומרים שכאלה, משם הם עצרו את יאקי, הוא נשפט ונידון לשנתיים מאסר בגין סחיטה באיומים, העלמות מס, זיוף מסמכים ועוד שאר ברכות..
משם הוא נשלח לכלא רימונים.
אולי ראובן קצת הרחיק לכת? השאלה מה אתם הייתם עושים…?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Call Now Button