סוכן וסוחר / גילוי נאות חקירות

מי מאיתנו לא עבד בעבודה כלשהי והגניבה קרצה לו…
ההבדל בין האנשים הוא שיש כאלה שזה נשאר להם בגדר מחשבה וישנם שמעזים ועושים.
המעזים מתחלקים למעזים בגדול ומעזים בקטן…
איתן הוא אחד שמעז בגדול. איתן בחור בן 35 נשוי ואב לילדה אחת שנולדה ממש לפני חודשים ספורים.
הוא עובד כבר 6 שנים בחברה גדולה שמייצרת ומשווקת רהיטים. בתפקידו הוא מספק סחורות הן ללקוחות פרטיים והן לבעלי עסקים המוכרים את מוצרי החברה.
במסגרת התקדמותו בחברה אפשרו לו גם להיות סוכן של רהיטי החברה ולנסות ולגייס עסקים נוספים ולקוחות פרטיים לקנות ממוצרי החברה והוא כמובן מרוויח אחוזים מכל מכירה.
איתן מגיע מידי יום בשעה 08:00 לחברה, מעמיס את הרהיטים שהוא אמור לספק ויוצא לדרך לקו החלוקה שהוגדר לו מראש.
במסגרת החלוקה הוא רשאי לסטות ממסלולו ולהיכנס לבתי עסקים מתחום הריהוט ולנסות לשכנעם לרכוש ממוצרי החברה ולעבוד עימם בשוטף.
מאיר, בעל החברה, אהב מאוד את איתן ואת אופן התמסרותו לעבודה ולתפקיד, לא היה נעים לו לחשוב שמשהו לא בסדר קורה איתו ובאופן התנהלותו.
הרואה חשבון של החברה עורר את תשומת ליבו של מאיר שהשימוש שאיתן עושה ברכב הוא לא הגיוני, צריכת הדלק יחסית לקילומטראז' שאיתן עושה היא מופרזת לגמרי.
מכונית המשא בה עושה איתן שימוש צורכת פי 6 לפחות מהסולר אותה היא אמורה לצרוך ביחס לקילומטראז' שהוא נוסע.
מכאן החלו החשדות לעלות, למרות אהבתו של מאיר את איתן, הוא לא יכל להרשות לעצמו להפסיד כספים בכמויות כאלה.
מאיר פנה אליי והתייעץ מה לעשות והדגיש בפניי כי הוא מרגיש ממש לא נוח עם העניין ושהוא לא מאמין שאיתן יעשה משהו שאינו כשורה.
שאלתי את מאיר אם איתן לוקח איתו את הרכב הביתה והוא השיב בחיוב, שאלתי את מאיר אם ברכב מותקן מכשיר אוטומטי למילוי סולר, הוא השיב בחיוב והוסיף כי מותקן פזומט ברכב ושרוב התדלוקים נעשים או בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחה"צ, שאלתי את מאיר אם יכול להיות שכשאיתן מגיע הביתה מישהו אחר מבני משפחתו לוקח את הרכב ועושה בו שימוש?
כשמאיר שמע שיכול להיות שאיתן בכלל לא מעורב במשהו חריג הוא השתכנע ורצה שנבדוק את העניין, רק על מנת שיוכל להפריך את חשדותיו באיתן.
סיכמנו את הפגישה, הוגדרו המטרות, שולמו השטרות ויצאנו לדרך.
התמקמנו בשעה חמש בבוקר לתצפית לעבר רכבו של איתן שחנה בסמוך לכתובת מגוריו,
לא הספקנו לכבות את רכבנו וכבר ראינו את איתן שהשכים קום ויוצא כבר לדרך.
יצאנו למעקב שני צוותים של חוקרים, שני רכבים נפרדים, ערוכים ומוכנים לבדוק מה קורה עם איתן ומה הוא מעולל.
איתן לא נסע לאט כלל, הוא מיהר ומיהר ודהר ודהר ולבסוף הגיע למושב באזור השפלה, מדובר במושב מהפחות טובים שיש באזור, נכנס לחצר פרטית של אחד הבתים, במקום חיכה לאיתן ברנש העומד ליד רכבו, לאחר מספר מילים ביניהם הם ניגשו לעבודה, הם נראו כבר מתורגלים וכל אחד יודע בדיוק מה לעשות, הברנש שחיכה לאיתן הוציא מארגז רכב הטנדר שלו מספר מיכלים בני 15 עד 20 ליטר, איתן ניגש לטנק הדלק שלו והתחילו במלאכת השאיבה. לאחר שמילאו 2 וחצי מיכלים, השניים נפרדו לשלום לאחר שהברנש הוציא כסף מזומן ונתן לאיתן.
איתן המאושר יצא מהמושב, נכנס שוב לתחנת דלק, מילא את רכבו ומשם נסע לחברה בה הוא עובד.
עקבנו אחרי איתן כל היום, ומהעבודה עקבנו אחריו לביתו, מביתו הוא יצא לעוד מספר סידורים אבל שום העברת דלקים לא נראתה בשעות אלו.
למחרת בבוקר כמובן ששוב הגענו לכתובת מגוריו, הפעם הוא לא יצא בשעות הבוקר המוקדמות.
הוא יצא בשעה סבירה ומביתו נסע ישירות לעבודתו.
התחלנו יחד איתו את מסלול החלוקה, חשבנו כבר שהוא עושה את מעשיו רק פעם או מקסימום פעמיים בשבוע, אבל איתן לא חושב כך. למה לחכות שאפשר להרביץ מכה מהר?
במהלך קו החלוקה שלו הוא סטה מהדרך (אנחנו רואים את מסלול החלוקה ממה שמאיר מעביר לנו) ובמקום לנסוע דרך כביש החוף מנתניה ישירות לחדרה אשר אליה היה אמור להגיע הוא נסע מנתניה לכיוון כפר יונה, עבר את כפר יונה ונכנס לאחד מיישובי עמק חפר, סמוך לכניסת היישוב חיכה לו רכב, השניים החליפו ביניהם מספר מילים והתחילו במלאכת העברת הסולר.
גם הפעם מולאו שני מיכלים בערך בנפח של 20 ליטר.
הבחור שחיכה העביר לאיתן שטרות מזומנים ואיתן נסע משם, כן כן הוא חייב למלא שוב דלק.
חשבנו שבזה זה נגמר להיום וההעברה היומית בוצעה, אך שוב התבדינו…
לאחר שהגיע איתן לחברה בה הוא עובד, סיים את עבודתו במקום ונסע, לא לכיוון ביתו.
מהעבודה הוא נסע לכיוון אזור התעשייה של ראשון לציון, אסף שני מיכלי פלסטיק גדולים מאחד העסקים במקום, עבר לתחנת דלק ושוב תדלק, הפעם את המיכלים הריקים.
מעבודתו הוא נסע ישירות לאזור כפר סבא, שם הוא פגש אדם נוסף שחיכה לו באחת השכונות, הפעם עבודתו של איתן הייתה קלה, רק להעביר את המיכלים, הברנש שילם, איתן חזר הביתה.
כך חזר איתן על מעשיו שלוש עד ארבע פעמים בשבוע במשך חודש שלם, היו ימים של העברת דלקים אחת והיו ימים של שלוש העברות, תלוי בכמות הנסיעות שהייתה לו מהעבודה, שלא ייראה מוזר כביכול…
מאיר ההמום ביקש לחקור את איתן חקירה פרונטאלית, הצעתי שנעשה זאת במשרדי החברה.
למחרת בבוקר המתנו אני וחוקר נוסף לאיתן שיגיע לעבודה, הוא הגיע, הצגנו את עצמנו וביקשנו שיפקיד את מפתחות מכוניתו ואת מכשיר הטלפון בידינו.
לאחר שעשה זאת שאלנו אם הוא יודע במה מדובר. איתן הכחיש מכל וכל את החשדות נגדו וכמובן שסינן בין שיניו "מי אתם" ו"למה אתם חושבים שאני צריך לתת לכם דין וחשבון" ועוד.
לאחר חקירה ממושכת מולו אמרתי שהוא לא משאיר ברירה אלא לפנות למשטרה ושמאיר בעל החברה נמנע מלעשות זאת רק מתוך רגש רחמים שלא להרוס לו את העתיד.
איתן פחד, הוא נראה מבוהל מאוד ממשמעות המעשה והודה במעשיו, הוא פוטר מעבודתו ללא שום תשלום פיצויים כמובן ונתבקש לשלם לחברה סכום של 25,000 ₪ הן כהחזרת הגניבות והן כקנס למעשיו.
נציין כי השמות וחלק מהפרטים שונו על מנת לא לחשוף את זהותם של מזמיני החקירה והנחקרים.