על כלבים וחתולים / גילוי נאות חקירות

מדובר באחד המעקבים היותר מוזרים שהיו לי בכל שנותיי כחוקר.
גילה היא אישה מאוד פעילה בעמותה כלשהי להגנת החתולים, בין היתר דואגת למנות מתנדבים שיהיו אחראים לתחנות האכלה באזור מגוריהם, למחסה לחתולי רחוב בלילות קרים ועוד מספר רב של מעשים טובים, הכל למען רווחתם וטובתם של חתולי הרחוב.
גילה מתגוררת באחד היישובים היותר מבוססים בארץ, שם היא דואגת מידי בוקר וערב להאכלתם של החתולים בתחנות האכלה שהציבה בשכונה. החתולים מבחינתם מכירים כבר את גברת גילה ואת שעות ההאכלה ובכל פעם כשהיא מגיעה הם ששים לקראתה ומתקהלים סביבה.
בזמן האחרון הבחינה גילה כי בכל פעם כשהיא מגיעה להאכיל את החתולים, חסרים לה מספר חתולים בעין, בכל תחנה היה חסר חתול אחד וכך מידי יום הלך וקטן מספר החתולים בשכונה.
היא ניסתה לבדוק ולברר עם שכניה ומכריה בשכונה אם יש מישהו שמרעיל את החתולים או שהעירייה אוספת אותם, אך נתקלה בתשובות שליליות.
בשלב הזה פנתה גילה למשרדנו ואמרה כי היא מוכנה להשקיע מהונה ומזמנה רק על מנת לברר מה עלה בגורלם של החתולים החסרים, וכיצד הם הולכים ופוחתים מידי יום.
שאלתי את גילה מתי בפעם הראשונה היא הבחינה בחסרונם של החתולים, היא מסרה כי כשהיא מגיעה בשעות הערב להאכלה היא מבחינה במספר מסוים של חתולים ובשעות הבוקר היא מבחינה בחסרונם של כמה מהם.
התחלנו במשימתנו, תחילה גייסנו לצורך המשימה כלב שיסתובב איתנו ברחבי השכונה בשעות הערב. חברנו לבעלי כלבים אחרים וניסינו לפתח עימם שיחה על שנאתנו לחתולים ושיש תופעה של ריבוי חתולים בשכונה, בניסיון להבין אולי מישהו יודע על דרכי פעולה שנוקטים כנגד החתולים.
אף אחד לא ממש פיתח איתנו את הנושא וגרמו לנו להרגיש די גזעניים כלפי החתולים המסכנים…
בד בבד מיקמנו תצפית לעבר הגינה הגדולה בשכונה על מנת לאתר אולי מישהו שמפזר רעל לחתולים או לחילופין אולי בכל זאת רכב עירייה שאוסף אותם, בכל מקרה לא רעל, לא רכב ולא כלבים אחרים שתוקפים את החתולים.
כך עברו להם מספר ימים ללא כל התקדמות בחקירה.
כעבור מספר ימים יצרה איתנו קשר הגברת גילה ומסרה כי נמצא בשכונה חתול שחוט בין השיחים, ממול הגינה הגדולה.
הגענו למקום במהרה, צילמנו את הגופה החבולה במספר זוויות ופנינו לבעלי מקצוע שיסבירו את פשר החבלה, אם מדובר בתקיפת כלב או שמדובר במעשי פרחחים שהחליטו לשחוט חתולים.
הקביעה הייתה חד משמעית, מדובר בתקיפה של כלב האופיינית לכלבי אמסטף, פיטבול או רוטוויילר.
עם קבלת הקביעה הסתכלנו חוקריי ואני האחד על השני ותפסנו את ראשינו בדאגה, הרי שמעכשיו מה שצריך לעשות זה לעקוב אחרי כל כלב מהסוגים שציינו ולתעד את מעשיו ומעלליו משעות הערב ועד שעות הלילה המאוחרות.
התחלנו במשימתנו, לצורך המשימה גייסנו עוד מספר כלבים, כך שהצוותים יכילו גם בעלי כלבים ועוד שני זוגות מסתודדים להם בספסלי הגינה.
אז בערב הראשון הגיעו מספר בעלי כלבים לגינה הגדולה, הכלבים משחקים ביניהם, אנחנו חברנו לבעלי הכלבים האחרים וגם שוחחנו בינינו לבין עצמנו מידי פעם. בשעה 21:30 רוב בעלי הכלבים מתפזרים כל אחד לביתו ואנחנו אחרי אלו שמחזיקים בכלבי האמסטף או פיטבול או רוטוויילר.
חלק מהאנשים הלכו ישר הביתה, חלקם המשיכו להסתובב ברחבי השכונה, אך לא נרשמו אירועים מיוחדים בערב הראשון, השני והשלישי.
בערב הרביעי כבר הגענו לגינה, שני הזוגות מטעמנו כבר לא יכלו להצטרף לתצפית בכיסוי הנוכחי לכן הם נשארו ברכביהם, רק בעלי הכלבים שלנו המשיכו בפעילותם בגינה.
בהגיענו לגינה כבר התקבלנו כחברים מן המניין, הצטרפנו לחבורת בעלי הכלבים כשווים בין שווים, בשעת הפיזור התפזרנו יחד עם שאר בעלי הכלבים, והחוקרת שלנו המשיכה ללכת עם אחד מבעלי הכלבים שגזעו מתאים לאחד מאלו שציינו לכיוון ביתו. (את גזע הכלב לא נציין על מנת לא לעשות עוול לגזע שלם).
בדרך בעודם מדברים ביניהם שיחרר בעל הכלב את כלבו שיתרוצץ בדרך הביתה ובעוד הוא משחרר אותו הוא אומר לחוקרת "אני אוהב שיוציא קצת מרץ, הוא רץ אחרי חתולים זה הכייף שלו, לפעמים הוא ממש מצליח לתפוס אותם ולפרק להם ת'צורה".
החוקרת המזועזעת ניסתה לחייך ולשתף פעולה כאילו מדובר במעשה גבורה של הברנש והוא, כשראה שזה מצא חן בעיניה המשיך להסביר: "את יודעת איך הכלבים האלה תוקפים את החתולים? הם ננעלים על להם על הצוואר ומנערים אותם עד שהם רואים שהחתול באפיסת כוחות הם משחררים".
בשלב הזה נפרדה החוקרת מהברנש העליז והגאה בכלבו, וכל אחד פנה לדרכו.
בערב שאחרי שוב המשיכה החוקרת עם הברנש לעבר ביתו, דרך אגב, ביתו הוא אחד הבתים היותר יפים ומפוארים ביישוב היוקרתי, בדרך שוב שיחרר הברנש את הכלב שלו, גם החוקרת שיחררה את הפינצ'ר הקטן שלה שישתולל קצת, אך הפינצ'ר לא כל כך עניין את הכלב השובב, הוא נכנס לריצת אמוק ורדף אחרי החתולים, באיזשהו שלב ראתה החוקרת את הכלב מצליח לתפוס חתול מבוהל והשניים החלו בקרב. החוקרת פחדה לראות מה עלה בגורל החתול, מאוחר יותר בלילה הבחנו כי החתול לא בחיים.
המעשה חזר על עצמו כמעט כל ערב, אספנו די חומר בשלב זה והוחלט להפסיק את המעקבים.
אז יש לנו את הכלב ובעליו מתועדים בשעת מעשה, יש לנו את כתובת מגוריהם ויש לנו חוקרת אחת מזועזעת מהמקרה.
עם הממצאים חזרנו לגילה ובישרנו את בשורתנו והצגנו את ממצאינו, גילה המזועזעת מהמראות הודתה בשטרות ובמילים. נפרדנו בחיבוקים ובשמחה מהולה בעצב על החתולים שהלכו לעולמם ועל אלו שנשארו.
גילה מבחינתה שכרה משרד עורכי דין המתמחה בענייני בעלי חיים (יש כאלה) ותבעה את בעל הכלב הן להסגרת כלבו והן לפיצוי כספי שכל כולו ייכנס לכספי העמותה.
נציין כי השמות וחלק מהפרטים שונו על מנת לא לחשוף את זהותם של מזמיני החקירה והנחקרים.